לאחרונה יותר ויותר אנשים מודעים לקיום מסמך משפטי ייחודי הנקרא "ייפוי כח מתמשך". עם זאת, קיים גם בלבול מסוים בנוגע להבדלים שבין מסמך זה לבין צוואה ומהו הקשר שביניהם. במאמר זה אסקור בקצרה הן את ההבדלים והן את נחיצות התואם שבין שני מסמכים חשובים אלה.
ייפוי כח מתמשך הנו מסמך משפטי המעניק לאדם את אפשרות לבחור כיצד יראו חייו אם חלילה יאבד את צלילותו בעתיד. קיום המסמך מקנה לכותב המסמך המכונה "ממנה" ביטחון כלשהו לגבי עתידו. זאת מכיוון שהוא עצמו שבוחר כבר כעת מי ינהל את ענייניו האישיים, הרכושיים והבריאותיים היה ולא יוכל לדאוג לענייניו בעתיד.
בכוחו של הממנה לבחור ולפרט עד לרזולוציה גבוהה מאוד עניינים רבים, למשל: מתי וכיצד יכנס ייפוי הכוח המתמשך לתוקף, מי ידאג לרכושו, מי לבריאותו ומי לרווחתו. ייתכן שמיופה כח אחד ימונה לעסוק בכל הנושאים הללו, ייתכן שמספר מיופיי כח במקביל וייתכן שמיופה כח שונה לכל תחום, והכול בהתאם לרצונותיו של הממנה ובהתאם לזהות האנשים הקרובים אליו שיהיו אנשי אמונו המוחלט.
ניתן גם לקבוע את אופן והיקף הפיקוח על מיופה הכח, החל מחוסר פיקוח מוחלט (בהתאם למגבלות החוק) ועד לפיקוח מלא לגבי תפקודו.
רבים אינם מודעים לכך שהממנה יכול להשאיר הנחיות מפורטות גם בנוגע לענייניו האישים, כך למשל אישה חובבת מוזיקה ביקשה שיושמעו לה קונצרטים מידי יום, יש המותירות הנחיות מיוחדות בנוגע לטיפוח הגוף, אופן הטיפול, דיור, פיקוח ועוד.
מסמך זה בעצם מעניק בטחון ושלווה לממנה בנוגע לעתידו, היה וחלילה לא יהיה בקו הבריאות. בנוסף וחשוב לא פחות, המסמך מעניק סיוע גם לילדים ולבני הזוג של הממנה מכיוון שהמחשבה מראש וההחלטה לגבי עניינים מסוימים תקל עליהם בהתמודדות עם התלבטויות שונות לגבי הממנה ו"מה היה רוצה" ובד בבד תוענק להם גם ההסמכה המשפטית לפעול בתוך כך.
השימוש במסמך זה הנו "צעיר" יחסית בישראל מכח תיקון 18 לחוק הכשרות והאפוטרופסות משנת 2016 ויובא אלינו מארה"ב, שם הוא נוהג כבר שנים רבות ובהצלחה מרובה. את ייפוי הכוח המתמשך יכול לערוך רק עורך דין אשר הוסמך לכך על ידי משרד המשפטים - האפוטרופוס הכללי.
כלומר, ייפוי הכח המתמשך מתאר כיצד יראו חייו ומי מאנשי אמונו יטפל בו.
הצוואה בעצם מסדירה עבור המצווה מה יהיה על רכושו לאחר מותו. אדם יערוך צוואה באם מעוניין לקבוע אופן הורשה שונה מזה שנקבע בחוק הירושה (תשכ"ה-1965). בצוואה אדם יוכל לחלק את רכושו ליורש אחד, או למספר יורשים. לקבוע סדר הורשה בין יורשיו, לקבוע יורשים חלופיים וכן לקבוע חלוקת העיזבון ביניהם באחוזים או לפי רכוש ספציפי. בנוסף, ישנן גם צוואות הדדיות וכן הוראות רבות ומגוונות, כגון ניהול עזבון, נישול וכן הלאה. הכל מתייחס לחלוקת רכושו של אדם לאחר מותו.
אם כן, ייפוי כח מתמשך וצוואה - הנם שני מסמכים נפרדים ושונים, המסדירים חלק שונה על רצף הזמן שלנו. עם זאת, ישנו גם קשר הדוק ביניהם וחפיפה מסוימת, מכיוון שייפוי הכח המתמשך עומד בתוקפו במשך 90 יום לאחר פטירתו של הממנה. היה ואותו ממנה גם ערך צוואה, חשוב לקחת את לשון הצוואה בחשבון ולהתייחס אליה עניינית ומהותית בבואנו לנסח את ייפוי הכח המתמשך, כך שלא תהיה סתירה בין שני המסמכים.
כך למשל, אדם ערך ייפוי כח מתמשך וכן צוואה. בייפוי הכח המתמשך הותיר את ניהול ענייניו הרכושיים בידי בן אחד ובצוואה הוריש את כל רכושו בחלקים שווים לשלושת ילדיו. במקרה כזה יש לוודא כי הבן מיופה הכח לא ירוקן את העיזבון מתוכן לאחר פטירת האב או בסמוך אליה וזאת על מנת שבקיום הצוואה יתר הילדים לא ייפגעו.
לסיכום, ייפוי כח מתמשך וצוואה הנם מסמכים שונים, אשר כל אחד מהם בא להסדיר תקופה אחרת ואין הם באים למלא זה את מקומו של זה. עם זאת, ישנו קשר בין שני המסמכים וחשוב להתייחס אליו עם כתיבתם. לימור רוטלמן,
עו"ד ומגשרת
Bình luận